מזווית נוספת

  מדוע ממשלות ישראל לא פועלות לגיוס מאסיבי של בני ישיבות? או הלקח מהרפורמה המשפטית סוגיית בני הישיבות מעסיקה את החברה הישראלית מימי ראשיתה. למרות שמדובר בסאגה ארוכה ופתלתלה, למטרות הטור הנוכחי, בחרתי להתייחס לשתי נקודות ציון: 1. עלייתה של מפלגת שינוי בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, אשר התבססה במידה רבה על הכעס המצטבר בקרב הציבור חילוני על כך שהוא נושא ברוב הנטל הצבאי והכלכלי. 2. מלחמת "חרבות ברזל". הנקודה הראשונה מסמלת את הטיעון המוסרי בגיוס חרדים. הנקודה השנייה את הצורך הקיומי . בהתבסס על טיעונים אלו, האופוזיציה קוראת לממשלה לפעול למען גיוס מאסיבי של בני ישיבות או לפנות את המקום לממשלה חלופית אשר תעשה זאת . אבל גם אם מחר ממשלת נתניהו תיפול ובמקומה תקום ממשלה בהובלת גנץ, לפיד וליברמן, אני לא מאמין שהיא תפעל ביתר שאת לגיוס חרדים. השערה זו מבוססת על הלקח הפוליטי שניתן להסיק מכישלון הרפורמה המשפטית. בניגוד לדעה הרווחת, הקריאה לשנות את יחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת לא התחילה עם הממשלה הנוכחית, אלא בסוף שנות ה-90, לאחר המהפכה החוקתית של אהרון ברק (אשר ...

המצב הכלכלי בעידן נתניהו: תמורות לאורך השנים והשוואות מול מדינות אחרות [1] נכון לכתיבת שורות אלו, שאלת נתניהו ממשיכה לפצל ולפלג את עם ישראל וכנראה תמשיך לפצל אותו עד פרישתו של נתניהו מהחיים הפוליטיים בעתיד הלא ידוע. אולי השאלה הפוליטית היחידה שנותרה. עבור ציבורים נרחבים בעם, נתניהו הוא המקור לכל מה שרע במדינה. מכך משתמע שסילוקו יביא לשיפור מצבינו בכל רמות החיים. בגלל שהנושא נהפך להיות כל כך טעון בדעות ודיסאינפורמציה, בחינה אמיתית ואובייקטיבית שלו נראית כמשימה בלתי אפשרית.   מתוך ניסיון לעשות בדיוק את זה, אני מציע לבחון את מצב מדינת ישראל בעידן נתניהו בתחום מסוים: המצב הכלכלי. למה כלכלה? שתי סיבות: 1. נושא מהותי שלממשלה יש השפעה ניכרת עליו. 2. ישנם מדדים אובייקטיביים אשר מעניקים אינדיקציה על המצב הכלכלי, כך שניתן יותר בקלות להפריד בין דעות לעובדות ובין עיקר לתפל. אז שאלתי את ChatGPT מה הם חמשת המדדים המרכזיים להערכת כלכלה של מדינה. בתשובותו הוא התייחס לחמישה: תוצר מקומי גולמי לנפש, שיעור האבטלה, שיעור האינפלציה, החוב הממשלתי והמאזן המסחרי. שאלתי בנוגע למדד נוסף, אשר מתוך ידע מוקדם,...

  שתי טענות של המחאה נגד נתניהו, מבעד לצו הקטגורי של עמנואל קאנט הצו הקטגורי הוא עיקרון מוסרי מרכזי בתורתו של הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט. קאנט ניסח את הצו הקטגורי בכמה גרסאות, אך הגרסה המפורסמת ביותר היא: "פעל רק לפי אותו עיקרון פעולה אשר באמצעותו תוכל לרצות שהוא יהפוך לחוק כללי". דרך עממית מקובלת להסביר זאת היא שהאדם צריך לשאול את עצמו לפני כל מעשה 'ומה אם כולם היו נוהגים באותה דרך ? אם התוצאה אינה רצויה במידה כזו שאף אדם רציונלי לא יכול לרצות בה, אז המעשה אינו מוסרי.   בתוך הקשר זה, מעניין לבחון שתי טענות של תנועת המחאה נגד הממשלה והעומד בראשה: 1.       "אתה הראש, אתה אשם".   שלב א': אוניברסאליות של הטענה – כיצד ייראה עולם שבו כולם היו פועלים כך: בכל פעם שאסון מתרחש על ראש הארגון להודות באשמה ולשלם את המחיר על עוונו.   שלב ב': בחינה מוסרית - האם אדם רציונאלי ירצה לחיות במציאות כזו? מחד, תהליך איתור האשמים יהיה קצר וחד משמעי (חיסכון במשאבים והפחתה של עמימות) ויימנע מצב שבו ראשי ארגונים מתחמקים מאחריות שיש להם על אסונות ...