שתי טענות
של המחאה נגד נתניהו, מבעד לצו הקטגורי של עמנואל קאנט
הצו הקטגורי הוא עיקרון מוסרי מרכזי בתורתו של הפילוסוף
הגרמני עמנואל קאנט. קאנט ניסח את הצו הקטגורי בכמה גרסאות, אך הגרסה המפורסמת
ביותר היא: "פעל רק לפי אותו עיקרון פעולה אשר באמצעותו תוכל לרצות שהוא
יהפוך לחוק כללי". דרך עממית מקובלת להסביר זאת היא שהאדם צריך לשאול את עצמו
לפני כל מעשה 'ומה אם כולם היו נוהגים באותה דרך? אם התוצאה אינה רצויה במידה כזו שאף אדם רציונלי לא יכול לרצות בה, אז המעשה
אינו מוסרי.
בתוך הקשר זה, מעניין לבחון שתי טענות של תנועת
המחאה נגד הממשלה והעומד בראשה:
1. "אתה הראש,
אתה אשם".
שלב א': אוניברסאליות של
הטענה – כיצד ייראה עולם שבו כולם היו פועלים כך:
בכל פעם שאסון מתרחש על ראש הארגון
להודות באשמה ולשלם את המחיר על עוונו.
שלב ב': בחינה מוסרית - האם
אדם רציונאלי ירצה לחיות במציאות כזו?
מחד, תהליך איתור האשמים יהיה
קצר וחד משמעי (חיסכון במשאבים והפחתה של עמימות) ויימנע מצב שבו ראשי ארגונים
מתחמקים מאחריות שיש להם על אסונות שהתרחשו בזמן כהונתם. מאידך, החברה תעסוק באופן
תמידי באיתור אשמים והעמדתם לדין, ביחס לחיפוש סיבות ותיקון נזקים. התהליך המקוצר
(היוריסטיקה) עלול להוביל לטעויות כפולות: אלו שנושאים באחריות האסון, אך אינם
עומדים בראש, יהיו פטורים מנשיאת אחריות ואלו שעומדים בראש הארגון יישאו בהכרח במלוא
האחריות על האסון, גם אם אחרים נושאים באחריות חלקית. המשמעות היא חברה שטחית,
ממוקדת באשמה, לא הוגנת ולא מעודדת מנהיגות.
2. "מי שהרס לא
יתקן".
שלב א': אוניברסאליות של
הטענה: בכל פעם שמישהו יהרוס משהו יאסר עליו לתקנו.
שלב ב': האם אדם רציונאלי
ירצה לחיות במציאות כזו? בבירור לא.
בחברה כזו לכל אדם תינתן
הזדמנות אחת. קילקלת, שברת, הרסת – תפנה את הבמה למישהו אחר. ילדים לא יוכלו לעסוק
בניסוי וטעייה אלא יצטרכו להפעיל זהירות מתמדת לא לשבור את הצעצועים שלהם. עובדים
ייאלצו לבחון את מעשיהם 20 פעמים לפני שהם פועלים על מנת לוודא שהם חלילה לא עושים
טעויות שיזיקו לארגון ויובילו לסיום העסקתם. הדבר יוביל לחברה מהוססת, חרדתית, לא
סלחנית, ללא פוטנציאל ללמידה, שיפור וגילוי.
מסקנה: שתי הטענות לא עומדות
במבחן המוסרי על פי הצו הקטגורי.
מה דעתכם? אתם מסכימים עם
הניתוח והמסקנה?
(בבקשה להגיב באופן שיוביל
לעולם טוב יותר אם כולם יגיבו כך)
חיבור מעניין, כיוון חשיבה מחוץ לקופסה.
השבמחק